כתיבה: ישע עקרון

עריכה: ד"ר ישראל בן דור

 

באתר "מערת הפלמ"ח" הסמוך לקיבוץ משמר העמק, ביערות ובמרחב  מסביבו, הוקם הפלמ"ח, התאמנו יחידותיו הראשונות והתרחשה אחת המערכות החשובות במלחמת העצמאות. בשנים 1948-1941, מהקמת הפלמ"ח ועד לפירוקו עם הקמת צה"ל במלחמת העצמאות, שימש המרחב את יחידות הפלמ"ח לאימונים,  קורסים וכינוסים.

 

ישע ולאל'ה עקרון, חברי קיבוץ משמר העמק, יזמו את שימורה ואת הפעלתו של אתר המערה כאתר זיכרון פעיל השייך לקיבוץ משמר העמק. באתר מתקיימות  פעילויות מגוונות המותאמות לקהל היעד, שמטרתן הקניית מורשת קרב יחד עם ערכים לאומיים, חברתיים ומוסריים ששימשו אבן יסוד ושאותם הוקירו ומימשו לוחמי ה"הגנה" והפלמ"ח. המערה כיום היא אתר הנצחה וזיכרון המספר את הסיפור של תקופת מלחמת העולם השנייה, ה"הגנה", הקמת הפלמ"ח וקרבות משמר העמק.

 

הספר עוסק במכלול הפנים של האתר והנושאים המתקשרים אליו. המחקר עליו מתבסס הספר מסתמך על תיעוד ארכיוני, ובכך אושש ובחן את מה שנכתב במקורות המחקריים ובספרי הזיכרונות. נעשה שימוש ככל האפשר במסמכים המהווים מקורות ראשוניים, בעיקר אלה המצויים בארכיון תולדות ה"הגנה", יד טבנקין, מוזיאון צה"ל, ארכיון משמר העמק ועוד.  כמו כן המחקר התבסס על הספרות המחקרית הענפה הדנה בתולדות ארגון ה"הגנה", הפלמ"ח ומלחמת העצמאות. בנוסף למחקר ולעיון, הספר מסתמך גם על הניסיון המצטבר בהדרכה וניהול האתר מזה למעלה מרבע מאה.

 

הספר נבנה בארבעה נדבכים עיקריים. הפרק הראשון דן במרחב שבו נמצאת "מערת הפלמ"ח" ובהקמתו והתפתחותו של קיבוץ משמר העמק בעיקר עד מלחמת העצמאות ובשינויים העיקריים שחלו בו עד שנות השמונים. פרק זה עוסק, בין היתר, בהיסטוריה ובנוף של עמק יזרעאל ורמות מנשה, מימי קדם ועד המנדט הבריטי; ראשיתו של "השומר הצעיר" והעלייה לארץ; הקמת הקיבוץ; העלייה על הקרקע; סלילת הכביש למגידו; השכנים מסביב לקיבוץ; ההתמודדות עם גלי האלימות וביסוס הקיבוץ עד תום מלחמת העצמאות; המוסד החינוכי "שומריה"; התנועה הקיבוצית משנות החמישים לשנות השבעים; הקיבוץ במפנה שנות השמונים.

 

הפרק השני עוסק בארגון ה"הגנה", בפלמ"ח וביחידות המיוחדות שהתאמנו ביער משמר העמק. מוצגות בו הנסיבות שהובילו להקמת ה"הגנה", וכמו כן הרקע המדיני, הן בזירה הבינלאומית והן בזירה המקומית, להקמת הפלמ"ח, לגיבוש צביונו ולדרך התפתחותו. הפרק דן בשיתוף הפעולה הנרחב עם הבריטים על רקע האויב המשותף, בסכנות שנשקפו ליישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם השנייה, בתרומתם של הבריטים להקמת הפלמ"ח, בהקמת הפלמ"ח, בהווי המיוחד שיצר וביחידות המיוחדות שבמסגרתו (בדגש על אלו שהוקמו והתאמנו במרחב משמר העמק: המסתערבים, המחלקה הגרמנית, המחלקה הבלקנית, מחלקת הטַיס, מחלקת הסיירים). כמו כן עוסק הפרק בזיקה שבין הפלמ"ח לתנועה הקיבוצית ובין הפלמ"ח למשמר העמק ובימי ה"סזון".

 

הפרק השלישי דן במערכה על משמר העמק. במוקדו לחימת חברי הקיבוץ, הפלמ"ח ויחידות נוספות מול "צבא ההצלה" בפיקודו של פאוזי קאוקג'י והכפרים השכנים. הפרק כולל תיאור מפורט של מהלכי הלחימה, ודיון בייחודיותה, חשיבותה ותוצאותיה. הפרק עוסק בין היתר ברקע למלחמה,  בהחלטת ה"חלוקה" (29 בנובמבר 1947), בחודשי המלחמה הראשונים, במגני הקיבוץ ובהכנות למערכה, בפאוזי אל-קאוקג'י, "צבא ההצלה" והכוח הערבי הלוחם, במהפך הדרוזי, בגורל הכפרים הערביים, בתנועה הקיבוצית והפלמ"ח במלחמה ובמפנה משמר העמק.

 

הפרק הרביעי ממוקד באתר "מערת הפלמ"ח" והוא כולל את ההיסטוריה שלו מהיוזמה הראשונית בשלהי שנות השמונים, ועד שהפך לאתר מקובל השואב אליו דרך קבע קהלים גדולים ונהנה מתמיכתם של גורמים רבים המעריכים את פעילותו החינוכית והערכית. הפרק כולל  דיון במורשת הערכית ובהיבטים שונים של פיתוח והדרכה.  

 

לסיכום, הדיון בהיסטוריה של משמר העמק, הקמת הפלמ"ח והלחימה נגד "צבא ההצלה" מבליט את התכונות והערכים שבזכותם הצליחו אנשי הפלמ"ח בפעולותיהם וקיבוץ משמר העמק שרד את המצור והקרבות. מבין ערכים אלו ראוי להבליט את ערכי היסוד הלאומיים והאנושיים של אנשי הקיבוץ, ה"הגנה" והפלמ"ח, כגון הנאמנות לעם ולארץ, אהבת החירות, עוז הרוח, התנהגות מוסרית, נכונות להקרבה והסתפקות במועט.