הסיירת הדרוזית בצה"ל

100 שנים לעיר נשר

הספר אי יהודי בים הערבי בוחן בגישה חדשנית וייחודית את "דימויי האויב הערבי", כפי שנוצרו והשתרשו בצד היהודי של הסכסוך בשנים 1956-1947, הן השנים שבמהלכן התהוו בעיות היסוד הניצבות לפתחנו עד היום.

תופעת ה"מסתערבים", יהודים מארצות ערב והאסלאם, שגויסו ואומנו לחיות בקרב ערבים לצורך איסוף מודיעין והובלת מבצעים, החלה בימי מלחמת העולם השנייה. כאשר סכנת הכיבוש הגרמני ריחפה על ארץ ישראל, גייסו הבריטים ואימנו בשיתוף פעולה עם ה"הגנה" קבוצה נבחרת של לוחמים ללוחמה זעירה נגד הכובשים במסווה של ערבים. לאחר שהוסר האיום הגרמני, וכשהסתיים שיתוף הפעולה עם הבריטים, אימץ הפלמ"ח את המחלקה והקים במסגרתו את "השחר" - מחלקת המסתערבים. במלחמת העצמאות הוחדרו המסתערבים לתוך האוכלוסייה הערבית בארץ ולמדינות ערב. מחלקת

הראשון לחי"ל, ספר הגדוד הראשון לחטיבה היהודית הלוחמת, אפי מלצר, ת"א (2000). הגדוד הראשון היה אחד משלושת גדודי חיל הרגלים במסגרת "החטיבה היהודית הלוחמת" שהוקמה לאחר מאבק ממושך בספטמבר 1944. הספר מתאר את דרכם של המגויסים לצבא הבריטי ואת מלחמתם להקמתה של "חטיבה יהודית לוחמת" שתילחם נגד הנאצים תחת הדגל הציוני. בהסתמך על פגישות עם וותיקי הגדוד וחומר ארכיוני, הספר מתאר את גיוסם, השירות במצרים, הקמת ה"חטיבה היהודית הלוחמת", הלחימה באיטליה נגד הגרמנים, הפעולות למען ניצולי השואה, חלקם של חיילי הגדוד בהעפ

אברהם ביבר ביחד עם ד"ר ישראל בן דור, יהודים של יערות ואגמים, קהילת קאמין-קושירסקי והסביבה (פלך ווהלין) (2007). הספר הוא ספר זיכרון לקהילה שהתקיימה במשך מאות בשנים בחבל ווהלין. הספר משלב את זיכרונות הניצולים עם פירות המחקר ההיסטורי ומתאר את תולדותיה של הקהילה לפני השואה, את רצח היהודים על ידי הגרמנים, את הלחימה הפרטיזנית ואת שיקומם של הניצולים במדינת ישראל ומאמצי השיקום וההנצחה – בארץ ובעיירה עצמה, הנמצאת כיום באוקראינה. יוזם הספר הוא אברהם ביבר ז"ל, בן העיירה, שהיה פרטיזן, עלה לארץ, נלחם במלחמת

ספר זה מצטרף לסיפור של חייל הוצאת מעריב 1986. לצד תיאורי הקרבות בכל המערכות שבהן לחם כחייל וכמפקד, הקורא יכול לגלות מדוע נכונה האמירה "הצבא צועד על קיבתו", איך הגן רפול על חיות הבר באפריקה, מהי הדרך הטובה ביותר להביס את השירות החשאי של איראן, וכמה זמן לוקח לגלוש בדאון עד אילת. רפול, האיש ודמותו, הפכו לחלק בלתי נפרד מן ההוויה הישראלית, וגם מי שחלקו על דעותיו הפוליטיות ודרכו המדינית, כשהקים את מפלגת צומת ובעת כהונתו כשר בממשלות ישראל, מעריכים ללא ספק את התכונות המיוחדות של אישיותו המורכבת.

צבאות ערב במזרח התיכון, שנוסדו, התמסרו ופעלו במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים, מהווים מוקד מרכזי של העשייה השלטונית במדינותיהם. הצבא בא להבטיח את הביטחון החיצוני לאורך הגבולות, אך עם את הביטחון הפנימי של המשטר, את רצף השליטה ואת העמידה בפני גורמים מתנגדים מבית ומחוץ. במוקד הלחימה העיקרי במזרח התיכון עמדו ישראל וצה"ל, וסביבם ב"מעגל קרוב", צבאות מדינות ערב בעלות הגבול המשותף - סוריה ולבנון, ירדן ומצרים וכן צבא עיראק שמיהר לקחת חלק בכל אחד מסיבובי הלחימה. בספר זה מתוארות בנייתם, הכנתם לעמידה במב

מודן/מערכות (2011) (עריכה) – אל"מ (מיל') אלישיב שמשי אבחן את המהירות כאחד הגורמים החשובים בהכרעת קרבות ובספר הוא מנתח ומתאר קרבות חטיבתיים בהם צה"ל הצליח להפתיע את האויב ולהגיע לניצחון בזכות יתרון המהירות. בספר נכללו מקרי מבחן בתחום הסיוע הארטילרי (לחילוץ בסולטן-יעקוב, 1982) והסיוע הרפואי (בלחימה בעיר סואץ, 1973).

בספר זה, שהוא מעט המחזיק את המרובה, העלתה מרים את זכרונותיה וניסיונה. בין השורות בולטים המיוחד ערכים של אהבת האדם ועשיית החסד. יש בכך כדי להציב את אמות המידה הנדרשות והרצויות שאליהן אדם צריך לשאוף בחיים.

האומה החמושה, מודן/מערכות, ת"א (2012) (עריכת הדוקטורט לספר) – עבודת הדוקטורט של דב תמרי נכתבה באוניברסיטת חיפה בהנחיית הפרופסורים יוסי בן-ארצי ומוטי גולני. תמרי היה במשך שנים רבות לוחם ומפקד בצנחנים ומילא תפקידים חשובים בצה"ל וגם פיתח את התחום האקדמי-בטחוני. לשמחתי הייתה לי הזכות לערוך את עבודת הדוקטורט לספר ובתוך כך ללמוד לעומק את הדיאגנוזה המעמיקה שערך תמרי לתופעת המילואים בישראל. השם שבחר תמרי לספר, האומה החמושה, מתייחס בעיקר אל העבר המפואר של צבא המילואים בישראל- משנות החמישים ועד מלחמת יום

הסורים על הגדרות, מערכות, תל אביב (2008) (עריכה) – מפקדי פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים ביחד עם היסטוריונים צבאיים, חברו יחד כדי לספר את סיפורו של פיקוד הצפון במלחמה. הספר מתאר את הצעדים בהם נקטה מפקדת פיקוד הצפון מכיוון שהעריכה שפני הסורים למלחמה, את תהליך קבלת ההחלטות, עבודת המטה, הלחימה והסיוע לסוגיו.

עמירה שחר, בחזית המחשוב, משרד הביטחון (2002) (עריכה)- ספר המורשת של ממר"ם- מרכז המחשבים בצה"ל. הספר מתאר את ראשיתו של המחשב בהיסטוריה האנושית ואחר כך את חלוצי המחשוב בארץ משנות החמישים, מתואר התהליך שבו הפכו המחשבים מאמצעי עזר לחוט השדרה של הפיקוד, השליטה והבקרה בצה"ל.

עוד ניצחון כזה... הוא ספר בעל ערך צבאי ייחודי המתאר ומנתח קרבות של גדודי שריון, חי"ר והנדסה במלחמת לבנון השנייה בהיבט של ערכים המבטאים את רוח הלחימה, כמו: דבקות במשימה, דוגמה אישית, יוזמה ותעוזה. במלחמה זו התגלו נורמות לחימה ירודות, שלא נראו במלחמות עבר: חוסר יוזמה ותעוזה, חשש להילחם באור יום כדי לא להיפגע, עיכובים חוזרים ונשנים של כוחות בביצוע משימות ועוד. למרות ריבוי מעשי הגבורה הראויים לשבח, שכללו פעולות לחילוץ והצלת נפגעים תחת אש, ספר זה חושף מצבים שבהם מפקדים התעלמו מבכך שמבחנו העליון של ה

אל"ם (מיל.) מופיד עאמר, איתי בסיירת הדרוזית, הוצאת אסיה, דלית אל-כרמל (2003) (תחקיר ועריכה). אל"מ (מיל') מופיד עאמר נולד בחורפייש ובמשך 28 שנים שירת בצה"ל, בשרשרת תפקידים קרביים. מופיד הקים את הסיירת הדרוזית ופיקד עליה במשך שלוש שנים שבמהלכן בלמה הסיירת ניסיונות חדירה אין-ספור משטח לבנון. הערכת צה"ל למופיד ולסיירת התבטאה בהענקת צל"ש יחידתי. בשרותו הצבאי נאבק לשוויון מלא ולפתיחת כל התפקידים בפני הדרוזים. הוא היה הדרוזי הראשון שסיים את קורס פו"מ הארוך, המכשיר את בוגריו לתפקידים בכירים.

מֶלַח הארץ, סיפורי הגבורה של הצל"שניקים הדרוזים במלחמת לבנון השנייה, בהוצאת הסניף הדרוזי של הועד למען החייל, פקיעין (2008). הסניף הדרוזי של הועד למען החייל הדרוזי יזם את כתיבתה של חוברת ובה סיפוריהם של שבעה קצינים וחיילים דרוזיים וגדוד חרב שקיבלו צל"ש במלחמת לבנון השנייה. מבין השבעה, שלושה הם מפקדים קרביים, שניים הם רופאים ושניים הם אנשי מקצוע מעולים בתחום החימוש.

ספר השירים השני (2000–2006), הוצאה עצמית, טל-אל (2007). הספר מאגד יחד שירים שנכתבו לאחר הפרישה מצה"ל. השירים נכתבו באזור חדש, לאחר המעבר למצפה טל-אל בגליל המערבי. לצד הביטויים של התמורות האישיות, ישנה התמודדות עם התהליכים ההיסטוריים הגדולים (כגון קריסתם של הסכמי אוסלו) והשלכותיהם על מרחב הגליל (אירועי אוקטובר 2000).

הוצאת סער (1999). הספר מאגד שירים שנכתבו במשך כל שנות השירות בצה"ל – מ-1976 ועד 1998. מתוך קובץ גדול בחרתי את המיטב. לצד ההתמודדות עם קשיים אישיים ותמורות שונות, יש בספר ניסיון להבין את ההוויה הצבאית ואת מקומו של היחיד בתוכה. אהבות, זיכרונות ילדות, תמונות נוף ומלחמות מצאו את מקומם בתוך השירים.