בספר זה, שהוא מעט המחזיק את המרובה, העלתה מרים, אמי, את זכרונותיה וניסיונה. בין השורות בולטים במיוחד ערכים של אהבת האדם ועשיית החסד. יש בו כדי להציב את אמות המידה הנדרשות והרצויות שאליהן אדם צריך לשאוף בחייו.