top of page

קורות משפחת אלדאודי, בן דור (בינדר) ולולו

כהיסטוריון וכנצר למשפחת דאודי, חשתי צורך לחקור ולהבין את קורות אבותיי אשר עלו מארצות הנכר במסע מפרך והשתקעו בארץ ישראל. בקורות המשפחה שזורים סיפורים על תעוזה, חדשנות, גבורה ואומץ, רצון לבנות ולפתח תוך שמירה על ערכי המשפחה וכיבוד הזולת.

 

שלום (סלים) אלדאודי (1870 - 1953), יליד צפת ובן למשפחת אלדאודי, מצאצאי גולי ספרד, שעלתה לארץ-ישראל ממרוקו ב- 1825, היה מורה לעברית וערבית בארץ-ישראל ובמצרים ומתרגם הספר "אהבת ציון' של אברהם מאפו לערבית ספרותית. הספר יצא לאור בקהיר בשתי מהדורות בשנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה ולאחריה. שלום היה מורה בבתי ספר בטבריה, בירושלים, ביסוד המעלה, ראש פינה וראשון לציון ותקופה מסוימת בקהיר ובאלכסנדריה. בין היתר, היה מורה לערבית בבית הספר הראלי העברי בחיפה ופרסם מאמרים בעיתונות הערבית במצרים על סגנון וספרות ועל אהבת עם ישראל לארצו[1].

 

משפחת אלדאודי הינה מצאצאי גולי ספרד והיא מיוחסת לחייא אלדאודי, פייטן שחי בספרד במאה ה- 12  ובאמצעותו לראשי הגולה שהיו בבבל ולדוד המלך. אביו של  שלום, מכלוף אלדאודי (חי בשנים 1825 - 1910), היה "חכם באשי"' לקהילות צפת, טבריה, עכו וחיפה בצפון הארץ בשנים 1890 - 1909 וטיפל בענייני היהודים באותה התקופה מול השלטון העות'מאני. בצעירותו יצא מכלוף בשליחות הכולל הספרדי לתורכיה, בוכארה, אפגניסטן והודו. בארץ הצליח להציל יהודים ממות ומרדיפות על ידי קשריו עם השלטון ופעם גם הוציא מבית המופתי בעכו בנות ישראל שהלכו אליו כדי להמיר את דתן[2].

 

בשנים האחרונות לחייו, כתב שלום זיכרונות רחבי היקף תחת השם: התועה בסבך החיים[3]- הביוגרפיה שלי. הזיכרונות נכתבו בעברית וכתב היד מכיל כ- 1200 עמודים. סלים הושפע מ"ספרות ההשכלה" ובכתיבתו ביקש להצטרף לתחייתה המחודשת של השפה העברית. הזכרונות כוללים מידע רב על תולדות הישוב בארץ בשלהי המאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20' ועל הקהילות היהודיות בארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה. שלום סייע לאביו, ה'חכם באשי', בפעולותיו למען הישוב היהודי בארץ ובזיכרונותיו תיאר פעולות אלו בפירוט רב. כמו כן הוא יצא למסעות ארוכים בקהילות היהודיות במצרים ובצפון-אפריקה[4]. הזכרונות הוקלדו, נערכו והוצאו לאור במהדורה מצומצמת ביוזמה משותפת של הח"מ וד"ר יפה סקלי, שהשקיעה מאמצים רבים בהדפסה, בעיור ובעריכה של כתב היד.

 

[1] על סלים (שלום) אלדאודי, ראה: דויד תדהר, אנציקלופדיה לתולדות חלוצי הישוב ובוניו, כרך א', 1947, עמ' 207. התרגומים של אהבת ציון לערבית: סלים אלדאודי, מחבת צהיון, מהדורה ראשונה, חלק ראשון, (קהיר, 1899). מהדורה שניה, מחבת צהיון, חלק ראשון (קהיר, 1921), חלק שני (קהיר, 1922). על התרגום: ישראל בן-דור,'תרגום "אהבת ציון" לערבית לר' סלים (שלום) אלדאודי ז"ל בסוף המאה הקודמת', במערכה, ספט' 1981, גליון 250, עמ' 26- 27.אברהם יערי, ספרא וסייפא, מקובנא-עד תימן, מעריב, 8.4.1955. הנ"ל, אברהם מאפו בין יהודי ארצות המזרח, מאזניים (ת"א, 1932), עמ' 10 - 12. מחקר מקיף על התרגום: מחמוד כיאל, "ר' סלים אלדאודי, בן חכם באשי הגליל, כמתווך בין ספרות ההשכלה לבין התרבות הערבית – יהודית", אילת אטינגר ודני בר-מעוז (עורכים), מטוב יוסף, כרך ג' (2011) עמ' 198 – 217

 

 

[2] על מכלוף אלדאודי ראה אצל דוד תדהר, אנציקלופדיה לחקר היישוב ובוניו, כרך א', הרב מכלוף אלדאודי, עמ' 124-123, שם, שלום (סאלים) אלדאודי, עמ' 207. משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ-ישראל, חלק ב', ירושלים (1928) עמ' 45 - 46. להלן: גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל. שאלות ותשובות שלו פורסמו בספר של יעקב שאול אלישר, מי שהיה "הראשון לציון' בספרו יש"א אי"ש שיצא לאור בירושלים בדפוס הרי'ד פרומקין בשנת 1893. איגרת שכתב בעניין קהילת צידון התפרסמה על ידי יצחק בן צבי: יצחק בן צבי,"חליפת אגרות בין הראשון לציון יעקב שאול אלישר לרב הכולל בקושטא רבי משה הלוי", בתוך: הנ"ל, מחקרים ומקורות, יד יצחק בן צבי, ירושלים (1967) עמ' 90 – 104. יפה סקלי, "פרשה עלומה מפעילותו הציבורית של הרב מכלוף אלדאודי, חכם באשי של עכו וחיפה: תעודה מוערת", קתדרה, יד יצחק בן צבי, 109, ספטמבר 2003, עמ' 139 – 160. יהושע לוריא, עכו עיר החומות, ירון גולן, ת"א-יפו (2000) עמ' 186 – 202. על מוצא המשפחה: אברהם בן-שמואל זכות, ספר יוחסין השלם (מהדורה ב', פרנקפורט ע"נ מיין, 1925 ), עמ' 208 – 209. אברהם הלוי אבן-דאוד, ספר הקבלה, פילדלפיה (1957) עמ' 67. ר' חייא אלדאודי היה ידוע גם כפייטן ולפי חלק מהמסורות, היה הראשון שכינס את שיריו של ר' יהודה הלוי ב"דיואן' ואף נמצא בשירי ריה"ל שיר שכתב לכבודו. ראה: שמואל דוד לוצאטו, בתולת בת יהודה, האג (1840).

 

 

[3] שלום (סלים) אלדאודי, התועה בסבך החיים, חיפה (1950). הקדמה: ישראל בן דור, עיור ועריכה: יפה סקלי, הוצאה עצמית, חיפה (2010).

 

[4] ראה: ישראל בן-דור, פעילותו הציבורית של החכם באשי' רבי מכלוף אלדאודי, בתוך: דוד סיטון (עורך),שבט ועם, סדרה שניה ג (ח), 1978 , עמ' 63 – 67.

bottom of page