ד"ר ישראל בן-דור

פורסם במסגרת בטאון העמותה לתולדות חיפה, גיליון 21, 2023

​

שלום (סלים) אלדאודי (1953-1870) נולד בצפת ונפטר בחיפה. משפחת אלדאודי
מיוחסת לזרע דוד המלך וקורותיה נפרסות בין בגדד, גרנדה, מראכש, צפת, עכו וחיפה.
ב־ 1837 המשפחה עלתה לארץ ממראכש שבמרוקו והתיישבה בצפת. אביו, מכלוף
אלדאודי (1909-1825) הוסמך לרבנות בהיותו בן 18 ובאותה שנה נשא לאישה את רחל עבו, בתו של הרב מרדכי עבו. נולדו להם שלושה ילדים: אסתר, שלום ונעמי (שהיגרה לארגנטינה ב־1913).

פעמים רבות יצא האב מכלוף כשליח דרבנן לאיסוף תרומות למען היהודים בצפת. בין
השנים 1909-1889 כיהן בתפקיד חכם באשי בעכו ובחיפה, וטיפל בענייניהם של היהודים. בין היתר, זכורה פרשה סבוכה במיוחד שאירעה בראשית כהונתו (1890): שתי בנות מחיפה באו לביתו של המופתי בעכו וביקשו להתאסלם, אך לבסוף חזרו בהן ונמצא להן שידוך ראוי. שלום אלדאודי, הבן, נטל חלק חשוב במגעים שהובילו לפתרון המשבר.

מכלוף אִפְשֵר לבנו ללמוד בבתי ספר נוצריים בצידון וכך רכש ידע בערבית, באנגלית
ובצרפתית. האב שאף שבנו ילמד מקצוע שיוכל לחיות ממנו בכבוד, וניסה לסייע לו למצוא עבודה כמזכיר בממשל התורכי ולהכשירו לעבודה כפקיד בבנק ובמסחר. בהמשך אף שיתף אותו במשימותיו כחכם באשי (כולל שליחויות לראשון לציון יש"א ברכה בירושלים ולוואלי, מושל הפלך בביירות). בהיותו בן 17, בעזרת הברון רוטשילד ולאחר שנבחן בידיעת השפה הערבית, קיבל אלדאודי מבית הספר "כל ישראל חברים" בביירות תעודה שהסמיכה אותו להוראת ערבית. ב־ 1887 הוא החל את דרכו כמורה לערבית במושבה זכרון יעקב.