ד"ר ישראל בן דור​ ודן סבר

​

תולדות משגב לא נכתבו עדיין. למעלה משישים שנה מלאו מאז הקמתה של היאחזות הנח"ל שגב (1953) ולמעלה משלושים שנה חלפו מאז הקמתה של המועצה האזורית (1982). הגיעה העת להתחיל בתיעוד ולהניח את היסודות הראשונים לכתיבת היסטוריה. נראה כי שלושת היישובים (שגב, יודפת ויעד), עם המרווחים הגדולים שביניהם מבחינת שנות ההקמה, מסמנים את ראשיתה של ההתיישבות במשגב.

​

ייתכן שניתן להצביע על שתי התחלות שונות באופיין של ההתיישבות היהודית במרחב זה. הראשונים על קו הרכס היו החיילים מהיאחזות הנח"ל שגב ובעקבותיהם העולים מצפון־אפריקה שהתיישבו במקום משנת 1955 וניסו להיאחז במקום בדרכים שונות עד שנות השבעים. ההתחלה האחרת, השונה באופייה, היא של אנשי יודפת (גרעין "יובלים"), שהתחילו את דרכם במרחב בבתים של שגב והקימו בשנת 1960 את המושב השיתופי. הם סימנו כיוון חדש בהתיישבות באזור בהיותם הגרעין הראשון של קבוצה שביקשה להגשים חזון רוחני ושאיפותיהם להקים יישוב על פי דרכם עלו בקנה אחד עם המטרה הלאומית של המוסדות המיישבים. אחר כך חלה הפסקה ארוכה בהתיישבות היהודית וכאשר חודשה, בשנת 1974, עלו אנשי יעד לאתר הזמני בחוות יבור ואף הם הצטרפו לכיוון החדש שהתוו אנשי יודפת. בשנת 1978, כאשר התיישבו אנשי יעד באתר הקבע, במקום שבו היה עד 1948 הכפר הערבי מיעאר, הייתה המתכונת של היישוב בגדר חידוש, מכיוון שלא היה מדובר ביישוב חקלאי, המושתת על אמצעי ייצור חקלאיים עבור מתיישביו, אלא בכפר תעשייתי (כפ"ת) המסתמך על אמצעי ייצור תעשייתיים מבוססי ידע וחדשנות טכנולוגית.

​

באתר של שגב, אף הוא על אדמות הכפר הערבי לשעבר מיעאר, קם היישוב הקהילתי עצמון בשנת 1983. גם מתכונת היישוב הקהילתי הייתה חידוש מרעיש, שהמוסדות המיישבים התקשו להסתגל אליו. הגרעין של עצמון נוסד בשנת 1975 ובשנת 1978 התיישב באתר הקרוונים יבור. בשנת 1983 עלה הגרעין המייסד של עצמון ובו 29 משפחות, רובן של עובדי רפא"ל מאזור חיפה והקריות, על הקרקע של שגב.

​

בסך הכל ניתן למנות שלושה גלגולים עד שהוקם יישוב קבע יציב במקום, כאשר רק "הסיבוב השלישי" זכה להצלחה: שגב ־ היאחזות נח"ל; שגב־ הניסיונות להקים יישוב במקום משנות החמישים ועד שנות השבעים המאוחרות (כפר עבודה; מושב; מרכז של התנועה להפצת התורה); היישוב הקהילתי עצמון.

בכתיבת המאמר שימשו אותנו חומרים שנאספו ונכתבו בעבר ובהם: בכל הנוגע לשגב־ מחקר ארכיוני ועבודת שטח (כולל זיהוי השרידים וראיונות עם אנשי המקום) שנערכו במסגרת לימודים לתואר שני בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה (דן סבר); מחקרים בתולדות יישובים אחרים ובתולדות האזור, שחלקם פורסמו בעבר ב־"א־לה־גוש" וב"דוגרינט" (ישראל בן דור).

​

תודה מיוחדת לאריק רז, ממקימי יעד, שהקים את המועצה האזורית במשגב ועמד בראשה בשנים הראשונות, על הניסיון המשותף לחקור ולכתוב את תולדות משגב. דברים בעל־פה ובכתב שנלמדו ממנו סייעו מאוד בהבנת ההתפתחות ובעתיד בוודאי נשוב ונמשיך יחד בכתיבת ההיסטוריה של ההתיישבות במרחב (ישראל בן דור). כמו כן ברצוננו להודות לרן נופר מעצמון על העידוד לכתיבת המאמר.

מטרתנו להעז ולכתוב את תולדות המקום על גלגוליו השונים בין השנים 1953 ־ 1983. ידוע לנו היטב שזו ראשית הדרך וכי עלינו לנהוג בענווה ובאורך רוח. כבר נאמר בעניין זה במשנה: "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה" (אבות, ב', ט"ז). תקוותנו היא שתתעורר "קנאת סופרים" ואחרים יתעוררו לספר, לתעד, לחקור ולכתוב את הידוע להם על תולדות האזור, היישובים ומשגב בכלל. העדפנו להרחיק לאחור בנקודת המוצא ולהגיע עד ימינו תוך התייחסות לכל החוליות שבשרשרת. אנו מאמינים כי האור שהמחקר יאיר בו את העבר יחזק את שורשינו במרחב ואת צעדינו וצעדי ילדינו אל העתיד.