"תנחום מספר: חיים צימרמן ואני, חברי הקומונה, יצאנו לשטח זה לעבוד בביסוקים [מחרשות] בשני זוגות פרדים. חורשים יהודים ראשונים בעבר הירדן המזרחי. ארוך היה התלם, קילומטר ומעלה, וישר יצא מתחת ידנו כמיתר הנמתח. היכן למדנו זאת? שניים היינו בכל הים הערבי סביב" (קבוצת דגניה א', דרכה של דגניה, דבר, ת"א (1961))

הספר עוסק בדימויים של היישוב היהודי ומדינת ישראל כלפי הערבים ותפקידם בעיצוב הסכסוך הישראלי-ערבי בשנים הגורליות שבין 1947 ל- 1956. הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט שכתבתי, וכולל מחקר ועיון נוספים בשנים שחלפו מאז. הספר מתמודד עם הניסיון להגדיר את הדימויים ולעמוד על הפערים שבינם לבין המציאות ההיסטורית. הנושאים העיקריים הנדונים בספר הם:

1. דימויים וחשיבותם בהיסטוריה

2. התפתחות הדימויים כלפי הערבים והשינויים שחלו בהם בין השנים 1882 – 1947 

3. מלחמת העצמאות והשפעת מהלכיה על הדימויים וסוגיות נוספות, כגון היחס לשבויים, שלל וביזה

4. התמודדותה של ישראל עם העולם הערבי אחרי הקמתה וההיערכות למלחמת נקם ערבית ("הסיבוב השני")

5. ההסתננות ופעולות הגמול

6. היחס למיעוט הערבי במדינת ישראל

7. השתקפות העימות במכלול פניה של התרבות הישראלית; עיתונות, קולנוע, ספרות וספרות לילדים.